אם לא היה בבית העלמין 30 יום יאמר:
"אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לישני עָפָר מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּוֹמֶה לָךְ מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין וְיוֹדֵעַ מִסְפָּר כֻּלְּכֶם וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי מְחַיֶּה הַמֵּתִים".
כשמגיע לקבר ישים יד שמאל ויאמר:
"וְנָחֲךָ אֲדֹנָי תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. תִּשְׁכַּב בְּשָׁלוֹם וְתִישַׁן בְּשָׁלוֹם עַד בֹּא מְנַחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם".
"יהי רצון שתהא מנוחתו של בכבוד וזכותו יעמוד לי".
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה (מכוון – יאהדונהי) אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיַּעֲלֶה לְרָצוֹן לִמּוּד זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים לְשֵׁם נִשְׁמַת וּבִזְכוּת לִמּוּד זֶה, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, שֶׁתִּצְרֹר נִשְׁמָתָו/הּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְתָשִׂים מְחִצָתָו/הּ בִּמְחִיצַת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ וְנֶהֱנִים מִזִּיו אוֹר פָּנֶיךָ, וְתִתֵּן לָו/הּ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ. וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר וְתִמְחֶה וְתִמְחֹק כָּל מַה שֶׁחָטָא/שֶׁחָטְאָה וְעוָּה/וְעוְּתָה וּפָשְׁע/וּפָשְׁעָה לְפָנֶיךָ, אוֹ עָשָׂה/עָשְׂתָה דָּבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנֶךָ. וְאַל תִּזְכֹּר לָו/הּ שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וַעֲבֵרָה, אֶלָּא כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה/שֶׁעָשְׂתָה תִּזְכְּרֵם לָו/הּ לְטוֹבָה. וְרוּחו/וְרוּחָה תַרְגִּיעַ בְּחֵלֶק הַיּוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן, וְנִשְׁמָתו/וְנִשְׁמָתָהּ תִּתְעַדֵּן בַּטּוֹב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים וְתָשִׁיב בְּכָבוֹד מְנוּחָתו/מְנוּחָתָהּ, וּלְקֵץ הַיָּמִין תַּעֲמוֹד לְגוֹרָלו/לְגוֹרָלָהּ. וְיִלְוֶה אֵלֶיו/אֵלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, וְעַל מִשְׁכָּבו/מִשְׁכָּבָהּ יָבֹא שָׁלוֹם, כְּדִּכְתִיב: “יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם”. הוא/הִיא וְכָל בְּני/בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבים/הַשּׁוֹכְבוֹת עִמָּו/הּ, בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה (מכוון – יאהדונהי) צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
קדיש יתום / יהא שלמא
האבלים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
הקהל: אָמֵן.
האבלים: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.
הקהל: אָמֵן.
האבלים: בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל: אָמֵן.
האבלים: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא.
הקהל: אָמֵן.
האבלים: לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל: אָמֵן.
האבלים: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל: אָמֵן.
האבלים: (פוסעים שלוש פסיעות לאחור) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
הקהל: אָמֵן.
הַמְרַחֵם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו הוּא יָחוֹס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ, רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל רוּחַ אֲדֹנָי תְּנִיחֶנּוּ (לאשה - תְּנִיחֶנָּה) בְגַן עֵדֶן
בעת שעוזב את הקבר יש האומרים – בקשת פרידה
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶן, נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת, נֶאֱלָצוֹת מִזִּיו יוֹצֵר הַמְּאורות: הִנְנִי הוֹלֵךְ לְדַרְכִּי וְנַפְשִי אֶת אֲדֹנָי בָּרְכִי. וּלְאֵל חַי תְּפִלָּתִי, יִשְׁמֹר בִּי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי. יִשְׁמַע עֲתִירַת דּוֹרְשָׁיו. יַרְבֶּה כְּבוֹד שְׁלֵמָיו. וּבְכֵן נוּחוּ יְשָרִים נוּחוּ, עַד יֵעָרֶה עֲלֵיכֶם רוּחַ מִמָּרוֹם וְיֹאמַר שׁוֹכֵן מָרוֹם אֲדוֹן הַחַיִּים: עִמְדוּ יְשָׁרִים וְשוּבוּ לְחַיִּים. וְאָז תָּקִיצוּ וּתְרַנְּנוּ וְתָקוּמוּ וְתִחְיוּ. וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. עַד אֲשֶׁר יִקְרַב הֲלוֹם צִיר נֶאֱמָן, מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב-בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם, וְצֶדֶק יְהַלֵּךְ לְפָנֵינוּ, וּנְהַלֵּל וּנְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהֵינוּ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד-אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד-אֵין מִסְפָּר. הוּא הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַגִּבּוֹר, מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ. בָּרוּךְ הוּא, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כַּל-פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי אֲדֹנָי דִּבֵּר".